טנצר ואח' נ' פנומנל החזקות בע"מ ואח'

פסק דין

א.מהות התביעה והצגת בעלי הדין

1.בפני תביעה לשיפוי בגין נזקים אשר כנטען נגרמו לתובעת, שהיתה בתקופה הרלבנטית עמיתה בקופת גמל שנוהלה ע"י הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

2.בכתב התביעה מייחסת התובעת לנתבעת שורה של מעשי הטעיה, רשלנות והפרת חובות חוזיות בכל הנוגע לשירותי השיווק והייעוץ הפנסיוני שנתנה הנתבעת לתובעת בהקשר לכספי הפנסיה שלה שנוהלו אצל הנתבעת, החל מחודש אוקטובר 2007.

3.אין חולק, כי הנתבעת היתה בתקופה הרלבנטית "חברה מנהלת" כמשמעות המונח בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פינסיים (קופות גמל) תשס"ה – 2005. (להלן : "חוק הפיקוח על קופות גמל") וככזו ניהלה את קופת הגמל "פריזמה סגנון" אשר התובעת היתה עמיתה בה. כמו כן היתה הנתבעת בתקופה הרלבנטית "גוף מוסדי" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק "הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), תשס"ה – 2005. (להלן : "חוק הפיקוח על שיווק פנסיוני").

ב.עיקר טענות התובעת

1.התובעת טוענת כי מאז אוקטובר 2007 ועד ליום 14/7/08 ניהלה עבורה הנתבעת שישה חשבונות בקופת גמל "סגנון" וכי ביום 14/7/08 בעקבות המשבר הפיננסי שפקד את השווקים הפיננסיים וכן את הנתבעת, פנתה התובעת בבקשה לנתבעת להעביר את חסכונותיה הפנסיוניים למסלול הסולידי ביותר דהיינו המסלול בעל החשיפה המזערית ביותר לסיכון כלשהוא שהנתבעת היתה יכולה להציע לה.

2.התובעת מוסיפה וטוענת, כי מר ציון סספורטס (להלן : "סספורטס") שעבד לעת ההיא כסוכן פנסיוני אצל הנתבעת המליץ לה להעביר את חסכונותיה למסלול "סגנון מדד" אותו הגדיר כמסלול הסולידי ביותר האפשרי תוך הדגשה מטעה של המילה "מדד" וכי התובעת שאינה בקיאה בפיננסיים, נהגה עפ"י המלצתו. להלן נטען כי לימים הסתבר לתובעת כי "סגנון מדד" עליו הומלץ בפניה הינו מסלול בעל חשיפה גבוהה ביותר לסיכונים שכן הוא כלל השקעות מסיביות באג"ח קונצרני, מגזר שנפגע אז במיוחד.

התובעת מטעימה, כי הנתבעת הפרה את חובתה שבדין לערוך ולמסור לתובעת "מסמך הנמקה" המפרט את היסוד להמלצתה של הנתבעת.

3.משנוכחה התובעת לראות כי נגרמו לה הפסדים חמורים כתוצאה מהמלצתה של הנתבעת מיהרה לבקש, בחודש אוקטובר 2008, כי מסלול ההשקעות של חסכונותיה ישונה, ולשם כך המליץ בפניה נציג אחר של הנתבעת מר שמאי שחר (להלן : "שמאי") לעבור למסלול "כספית טווח קצר" אשר עפ"י הסבריו הינו "המסלול הסולידי ביותר".

4.התובעת מוסיפה וטוענת כי מחמת עיכוב של מספר ימים מעבר לתקופה הנקובה בדין לביצוע ההעברה למסלול "כספים טווח קצר" נגרמו לה נזקים בהיקף של אלפי שקלים.

5.לטענת התובעת בקשותיה מן הנתבעת לקבלת מסמכים הנוגעים לפעילות השיווק הפנסיוני שביצעה עבורה הנתבעת לא נענו במלואם וכי שני המסמכים החשובים ביותר לדידה של התובעת, הן מסמך ההנמקה שנערך במועד הצטרפותה של התובעת לראשונה לקופת הגמל בשנת 2007, והן מסמך ההנמקה מחודש יולי 2008 המתייחס לייעוצו הרשלני של סספורטס לא נמסרו לה וכנראה אבדו.

6.התובעת טוענת כי בכך, נגרם לה נזק ראייתי, וכי בנסיבות הענין נפקותו של הנזק הראייתי אינו מצטמצם להיפוך נטל הראיה אלא מקים בידי התובעת עילת תביעה עצמאית.

התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה במתן שירותי הייעוץ שנתנה לתובעת, נהגה בחוסר תום לב בהפנייתה למסלול הכולל השקעה מסיבית באג"ח קונצרני ואף הפרה את חובתה החוקית לבצע העברה בין המסלולים בתוך 3 ימי עסקים בלבד.

7.אשר לנזקים שנגרמו לה טענה התובעת כי הפסדיה במהלך התקופה שבין העברת חסכונותיה ממסלול "סגנון מדד" ביום 14/7/08 ועד למועד החוקי הקבוע בדין למילוי הוראתה לעבור למסלול כספים טווח קצר (30/10/08) נגרם לה נזק בסך 62,115 ₪

בנוסף, טענה התובעת כי נגרמו לה נזקים בסך 4,625 ₪ עקב האיחור הנטען בביצוע המעבר בין המסלולים בתקופה שבין יום 31.10.08 ועד ליום 5/11/08 וכן הפסדי תשואה בסך 8,673 ₪ בשל המלצתה הרשלנית של הנתבעת להשקיע במסלול מדד במקום במסלול כספים טווח קצר.

8.התובעת עתרה איפוא לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכום הנזק המשוערך בסכום של 76,091 ₪ כפי שחושב ליום הגשת התביעה.

ג.עיקר טענות הנתבעת

1.הנתבעת הכחישה את מרבית טענות התובעת וכפרה בזכותה לגבות ממנה פיצויים כלשהם.

2.הנתבעת טוענת כי עד לחודש יולי 2008 התנהלו חשבונות התובעת בקופת הגמל סגנון במסלול חרמון כללי וכי בחודש יולי 2008 ביקשה התובעת להעבירם למסלול סגנון מדד בעוד שבחודש אוקטובר ביקשה התובעת להעביר את חשבונותיה למסלול "כספים טווח קצר" וכי עסקינן בהעברה בין מסלולי השקעה ולא בין קופות גמל.